בכל פעם שמישהו עושה לי משהו שגורם לי להיפגע, זה שם אותי במקום של מצוקה פנימית, מה שמוביל לכעס כלפי השני, זה קורה לנו הרבה בזוגיות, כאשר בן הזוג שלי אומר או עושה משהו שפוגע בי (גם כאשר הוא בכלל לא מתכוון לפגוע) ואז אני מרגישה שם כמו חיה פצועה ולוקח לי זמן רב להירגע מכל זה…
זה קורה לכולנו מידי פעם רק אנחנו לא יודעות לתת לזה שם או לזהות את זה.
למה חשוב לי בכלל לזהות את זה?
כי אחרת חוויית חיי תהיה מתוך חוסר, מתוך עולם של ״אין״, מתוך הרגשה שהשני ״לא בסדר״ כי הוא עשה לי משהו שלא אהבתי, מתוך חיים של חוסר צדק, העולם לא פר, עשו לי, לקחו לי, פגעו בי…
ואז כל הזמן נצפה שהשני ינהג אחרת, שהעולם ישתנה ויתאים את עצמו אלי, שדברים יקרו אחרת כדי שלא אפגע.
ובעצם מה שקורה הוא שאני יושבת ומחכה שהמציאות תשתנה וכמובן שכלום לא משתנה ואני מרגישה סבל וחוסר צדק מתמשכים.
אלו הם חיים ברמת קיום הישרדות.
יש אפשרות לקחת אחריות על מצבי ההישרדות שאני חווה ולעלות איתם לרמת קיום תודעה.
ברמת קיום תודעה אני שמחה בחיי וחווה תחושה של שמחה, שלווה, אהבה, רוגע ושקט פנימי בלי קשר למה ש״עשו לי״… ואז חוויית החיים שלי תהיה מתוך קלות ושמחה.
תמיד תגיע ההישרדות, אבל נדע לזהות אותה ולטפל בה כל פעם מחדש כדי לעלות שוב לתודעה ולחיים טובים ומלאי אושר וסיפוק.
איך עושים את זה?
כאן מתערב הצד הרגשי…
בעזרת עבודה על מה קורה לנו ברגש ואיך אנחנו ״מטפלים״ בו, שם יקרה השינוי המיוחל….
וזה עובד פשוט כמו חלום קסום….
רק צריך ללמוד איך עושים את זה.